גרוק בבית הסוהר
כתבתנו לאה זזל יצאה לראיין את כתבנו-לשעבר, קובי נמעט, בבית הסוהר הידוע לשמצה של טונגה. מכיוון שטונגה לא איפשרה לה להיכנס, היא נאלצה לנהל את הראיון באמצעות בינה מלאכותית. להלן תמצית השיחה. לאה זזל: שלום לך קובי נמעט. קובי נמעט: שלום. לאה זזל: מה שלומך? קובי נמעט: בסדר, ואת? לאה זזל: אצלי הכל כרגיל. קובי נמעט: אני שמח לשמוע. לאה זזל: אז, על מה אתה יושב? קובי נמעט: על כיסא. לאה זזל: לא כבשו את הכיסא שלך? קובי נמעט: בשונה ממלפפונים וחצילים, לא ידוע לי על שיטות שבאמצעותן ניתן לכבוש כיסא. לאה זזל: ואיך זה מרגיש להיות בכלא? קובי נמעט: בכלא אנשים בדרך כלל לא מרגישים טוב. לאה זזל: ואיך אתה בעצמך מרגיש? קובי נמעט: בתור מודל שפה גדול, אין לי באמת רגשות. לאה זזל: הבנתי. ובתור קובי נמעט, איך אתה מרגיש? קובי נמעט: בתור קובי נמעט הייתי מרגיש שיש לי שם מוזר. לאה זזל: טוב. הבנתי. נראה לי שהגיע הזמן לסיים את הראיון הזה. קובי נמעט: שמחתי לעזור. האם תרצי לשאול עוד משהו? לאה זזל: לך קובי ...